עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 10
19/06/2019 19:59
אילן יזראילוב

1. תחזוקה מתוכננת היא תחזוקה שנקבעה מראש לפי לו"ז שנעשה במרווחי זמן קבועים. תחזוקה זו נוצרה על מנת שלא יקרו תקלות. לעומתה, תחזוקה חזיתית מטרתה לקבוע ולהעריך מתי יש לבצע תחזוקה, פועלים לפי צפי ולא לפי זמן קבוע, כלומר, חוזים מתי יהיו תקלות ומבצעים תחזוקה נדרשת בהתאם. קיים לכך חיסרון משעותי - שאנו עלולים לקבוע תחזוקה למשהו שלא יזדקק לתחזוקה בפועל.

 

2. מכונה מורכבת היא מכונת דפוס אשר יכולה להדפיס דפים בגדלים שונים  ובנוסף מכילה מיכלים של דיו שונים אשר מורכבים לפי סוג התוצר.

יש צורך בניסיון חיזוי של ההדפסות הצפויות לפי מועדי השנה ואירועים אשר צפויים להתרחש כדי להצליח לתחזק באופן תחזיתי וכך ניתן לקבל הדפסות מיוחדות לפי הצורך.

0 תגובות
פוסט 9
12/06/2019 18:17
אילן יזראילוב

1. יצירה ושינוע של ידע בתוך ארגונים הוא קריטי להצלחת הארגון ומבוסס רבות על קשרים אישיים. חוק 1-9-90 מתייחס למידת המעורבות של גורמים ברשת החברתית, כאשר ל-1% מהמשתמשים בלבד מיוחסת פעילות תוכן רלוונטית, 9% מהמשתמשים תגובתיים ו-90% הנותרים הם משתתפים פסיביים ברשת.

על מנת להגדיל את אחוז העובדים הפעילים, ניתן לנקוט בפעולות הבאות:

פיתוח תרבות ניהול ידע בארגון - יש להעלות למודעות העובדים את החשיבות של ניהול הידע בארגון, וגם להדגיש את האינטרס האישי של כל עובד לנהל ולשתף ידע כדי למנוע בזבוז זמן, עבודה כפולה וכדומה.

ממשק נגיש ונוח - הקשיים בשיתוף ידע גלוי מבוססים לעתיםעל כך שעובדים מסתבכים עם שמירת המידע במקומות הנכונים. למשל - כאשר שמירה על הדסקטופ קלה ומוכרת יותר לעובד מאשר הזנת מידע למערכת המידע של החברה, יש מידע שלא יגיע למערכת כי העובד לא הצליח או התעצל לשמור אותו בה. לכן יש לדאוג שממשק המערכת יהיה ידידותי למשתמש ככל שנית ומקל עליו לבצע את המשימה.

כדי לשפר את יחס העובדים התורמים מידע וידע לארגון נדרש להשקיע ביצירת מוטיבציה לשיתוף אקטיבי ויצירת אמון כדי לעודד רצון לשתף אחרים בידע. כלומר לפעול לקרבה בין-אישית בין העובדים במחלקות השונות.

על מנת לייצור ידע חדש יש לאתר את את העובדים המומחים בתחומם. לאתר את ה"שחקנים" הבודדים - אלו היכולים לתרום ליצירת מידע ו"לגייס" אותם למטרת ייצור ושיתוף הידע במערכת. במידה והקישוריות טובה, הקשרים בין האנשים ברשת החברתית הפנים הארגונית יהפכו במהרה לתשתית הידע בארגון.

 

 

2. אתייחס לכל מאפיין שהופיע במאמר:

1. כמעט כל עובד תלוי באחרים על מנת להצליח - רשת חברתית מקשרת בין אנשים ומאפשרת תקשורת מהירה וזרימה של ידע מאדם אחד לשני ביתר קלות, כלומר רשת חברתית יכולה לסייע לכל עובד להצליח יותר בביצוע תפקידו.

2. התלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני הנדרש אפילו לעצה בלבד - רשת חברתית מאפשרת תקשורת בין אנשים, התייעצות ולמידה אחד מהשני.

3. לעתים קרובות, העובד תלוי במישהו שתלוי באדם שלישי שתלוי באדם נוסף - רשת חברתית אמורה לקשר בין כלל העובדים בארגון. בעזרת הרשת חברתית ניתן לקצר את קבועי הזמן הנדרשים כדי להגיע לאדם השלישי או הרביעי בהם יש תלות ובכך לייעל תהליכים.

4. בפרט, יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים - רשת חברתית מושתת על קישוריות וקבוצות של אנשים.

5. עובדים רבים נדרשים לתת מענה איכות ובזמן לגופים שונים בארגון - רשת חברתית מקשרת בין כל העובדים בארגון, זרימת הידע והתקשרות הופכת להרבה יותר קלה דרך הרשת.

6. יש תהליכים עסקיים שהם חוצי ארגון יותר מתמיד (שימור לקוחות, פיתוח ושיווק מוצרים) - רשת חברתית מאפשרת שיתוף מידע באופן קל ומהיר. כך כל העובדים בארגון יכולים לתרום לתהליך העסקי.

7. צירי הדיווח הופכים להיות מגוונים ובדרישות משתנות- רשת חברתית מקשרת בין כל העובדים בארגון ונותנת תשתית קלה לדיווחים.

8. באופן כללי, העובד נדרש לריבוי משימות - ניתן לשתף ולהיעזר בעובדים אחרים בארגון לצורך מילוי המשימות ולמידה של משימות לא מוכרות מעובדים מיומנים/ותיקים יותר.

0 תגובות
פוסט 8
05/06/2019 14:08
אילן יזראילוב
1.   

צרכים אישיים:

·        קבלת סיוע בפתרון בעיות מאנשים הנמצאים בקהילות הידע.

·        קבלת הדרכות מקוונות בנושאים רלוונטים.

·        יצירת קשרים עם בעלי תחומי עניין דומים.

צרכים ארגוניים:

·        קהילות ידע מסייעות בשימור הידע בארגון.

·        קהילות ידע מסייעות בגיוס עובדים- קהילה עם אנשים בעלי תחומי עניין משותפים.

·        קהילות ידע מאפשרות שיתוף ידע בארגון – ניתן לשאול שאלות ולקבל עליהם תשובות מבעלי ידע רלוונטי.

2.  

צרכים אישיים:

·        שימוש בויקי כמילון עבור העובדיםהשונים.

·        שימוש בויקי במאגר ידע רחב – כל המידע מרוכז במקום אחד.

·        שימוש בויקי נגיש מכל מקום ומאובטח.

 

צרכים ארגוניים:

·        שימוש בויקי מאפשר שמירה של אנשי קשר ובעלי תפקידים בארגון.

·        שימוש בויקי מאפשר שיתוף של ידע- לא כדוא"ל בין מספר אנשים אלא פומבי עבור כל האנשים בארגון.

·        שימוש בויקי ככלי לאיתור משרות פנויות, אם אולי רוצים להחליף תפקיד, או לצרף חבר לארגון.

 
3. בעיות ארגוניות שרצוי וניתן לפתור באמצעות קהילת ידע יהיו בד"כ בעיות כלליות יותר, אשר דורשות דיון בכדי לפתור אותן. לעומת זאת, ניתן להשתמש בויקי כאשר מחפשים הגדרות יותר ספציפיות, כללים או תיעוד תכנים ותהליכים קבועים המוכרים לארגון. הויקי הוא כלי לניהול ידע עם גישה לאנשים מסויימים. הויקי מאפשר לנהל הרשאות והינו והוא כלי מאובטח. עובדי הארגון השונים יוכלו לגשת אליו בעת הצורך, ובכך להיות בעלי גישה לידע רשמי, מהימן ועדכני.נבחר להשתמש בקהילות ידע, כאשר ההרשאות אינן חשובות לנו, ונרצה גם לערב גורמים חיצוניים ולקבל מהם חוות דעת. קהילת הידע מאפשר לכל גורם לתת ולקבל ידע בכל רגע, תוך יכולת לנהל דיון על הנושא, ולהתייעץ בעת הצורך. כלומר, נשתמש בויקי ככלי יותר פורמלי, ואילו בקהילת הידע ככלי יותר אישי
0 תגובות
פוסט 7
27/05/2019 14:05
אילן יזראילוב

1.תחילה נבין מהי המוטיבציה לשימוש במיקור חוץ בפיתוח תחום חדש בארגון. 
בתקופה המודרנית נדרשים ארגונים ועסקים להתמחות בתחומים ובשירותים אותם הם מציעים. המגוון הרחב ותחומי ההתמחויות השונים יוצרים תחומי נישה ונותני שירותים מסוימים שמגיעים למומחיות שיא בעיסוקיהם. בעולם מודרני זה, אחת משיטות הניהול בארגונים הינה לייצא תחומי פעילות שלמים למיקור חוץ ולקבל את השירות מאדם או ארגון המתמחה בתחום. הבחירה במיקור חוץ נותנת אפשרות לארגון לעסוק בתחומי הליבה שלו באופן מלא ולהוציא את כל מה שאינו בלב פעילותו אל עובדים וארגונים חיצוניים.

אם כך ניתן לצפות ארגונים רבים הבוחרים לשלב מיקור חוץ במספר אופנים. 
שימוש בחברת פרסום חיצונית הינה דוגמה מובהקת למקור חוץ הדורשת מומחיות אשר ככל הנראה לא נמצאת בליבת הארגון שלנו. תחום נוסף הדורש ידע ומקצועיות לשם הצלחתו הינו ניהול, התאמה, ותחזוק מערכות טכנולוגיות ומערכות המידע של ארגונינו. בנוסף, בשל הפיתוח החדשני, ידרשו עובדים נוספים - לכן חברות השמה וגיוס כוח אדם כמיקור חוץ יהיו פתרון טוב ויעיל.

2.הצלחת מוצרים חדשים בשוק תלויה בהכנת הקרקע לפני הייצור שלהם. בכדי לדעת אילו מוצרים "יתפסו" בשוק, חברות מבצעות שיטות שונות המשתפות את קהלי היעד בכדי לקבל מהם פידבק על המוצר. דוגמה לכך מתבצעת ברשת 'סטרבקס' אשר מעניקה מספר מוצרים חינמיים ללקוח, והמוצרים הנבחרים ע"י רוב הלקוחות ניתן להסיק כי אלו המוצרים המועדפים בשוק. 

בנוסף, בשיעור דיברנו על 4 טכניקות לביצוע דירוג מוצרים, בעזרתם נדע אילו 3 המוצרים הכדאיים להשקעה. הטכניקות הם:
* שימוש בגיליון ציונים - מכיל רשימת קריטריונים ובסיומו מעניק כתוצאה אילו קריטריונים יותר חשובים למשתמשים. בעזרתם נבחן איזה מוצר עונה על קריטריונים אלה.
* שימוש באסימונים - קהילת הלקוחות מקבלים מכסת אסימונים  ותבחר איך לחלק אותם בין המוצרים השונים. ריבוי האסימונים בבחירת מוצר מסוים תעיד על הצלחתו.
* טורניר רעיונות - מיועד בעיקר לפרויקטים חדשניים. מדמה טורניר בו בוחרים 2 רעיונות ראש בראש והמנצח ברוב קולות עולה לשלב הבא. כך מתבצע עד לשלב הגמר בו יבחר המוצר המובחר ביותר.
* שיווקי חיזוי - מתנהל כמו מניות. המוצר שזוכה להרבה כוונות להשקעה הוא הנבחר.

בעזרת שיטות אלו נוכל להצביע על המוצרים עם סיכויי ההצלחה בשוק, וככל הנראה רצוי להשקיע בהם.

3. ראשית, כעת שימוש בגורמים חיצוניים לחברה, עולה הצורך לשתף אותם בפטנט ולחשוף מידע רגיש לפיתוח הסטארטאפ. יש סיכוי שמדובר במרגלים שיכולים לפגוע בהצלחת החברה והפצת הרעיון למתחרים.

שנית, מימון המונים לרוב בא לידי ביטוי במספר משקיעים רב. כל משקיע מצריך מהארגון התייחסות פרטנית לצרכיו - דבר הגוזל זמן עבודה, כסף וקשב רב מהארגון בתחילת דרכו. אם כך, ריבוי משקיעים מביא כסף לחברה אך מעלה את הסיכון שארגון לא יעסוק בתחומי הליבה שלו באופן מלא אלא יבזבז זמן רב סביב.

סיכון נוסף אך המסוכן ביותר הוא יצירת האופוריה מהכסף המוזרם לארגון בקלות. כאשר המשאבים מגיעים בקלות, ישנה נטייה לפזיזות וחוסר הערכה למשאב כך שהוא יתבזבז במהירות ולא בצורה יעילה כמצופה.
0 תגובות
פוסט מספר 6
22/05/2019 16:40
אילן יזראילוב
1. על פי המאמר המצורף לחדשנות Toyota: 

a. הכישלון לפי חברת Toyota הוא הבסיס להתפתחות. את הכישלון מתחקרים ולכן ניתן ללמוד מהניסיון. Toyota מאפשרת לעובדיה לעצור את קו הייצור עקב בעיה. החברה לא תנזוף בעובד אלא להפך תשבח את העובד על מציאת התקלה. תגמול זה הוביל להתנהגות ארגונית טובה יותר למציאת תקלות. המאמר טוען כי גישה פתוחה זו לכישלון תוך לקיחת סיכונים, מובילה להתפתחות וחדשנות ארגונית.

Toyota התאימה את מערכת התגמול שלהם לפי רעיון ה"תגמול האמריקאי". Toyota מתגמלת לפי צוות ולא לפי אדם יחיד כפי שנהוג ביפן. Toyota הבינה כי יותר חשוב עבודת הצוות ותועלתה. Toyota מחלקת את הבונוס שווה בשווה בין חברי הצוות, כלומר העובדים נבחנים לפי הצלחה קבוצתית. שיטה התגמול הקבוצתית מובילה לשיתוף פעולה גבוה בין חברי הצוות, מקדמת את שיתוף הידע בארגון – אינטרס משותף לעובדים, מגבירה את המקצועיות של כל עובד בזעות העמקת הידע, מוסיפה מוטיבציה לעבודה ומייעלת את תהליך העבודה.

2. חברת בגיר המייצרת חליפות נתקלה במשבר כלכלי כשהלקוח הגדול של החברה החליט להפסיד לעבוד בעזרתה. המנכ"ל חיפש כיצד להתמודד עם משבר זה וחשב על הזדמנות ליתרון תחרותי חדשני שימנף את החברה מחדש. הרעיון היה לצאת מהנורמה של החליפות הרגילות ולהביא לשוק סוג חליפה חדשה שניתן לכבסה בכביסה ביתית וללא צורך בניקוי יבש באותה עלות רכישה. הדבר הוביל להוזלת עלות החליפה בטווח הארוך עקב הורדת העלויות הנלוות ובהתעסקות העתידית בניקוי יבש. החליפה החדשה הפכה להצלחה גדולה, החברה הגדילה את קהל לקוחותיה בעקבות יתרון תחרותי זה, ואף פרצה לשווקים נוספים.

3. מודל "סנפיר הכריש" הנו מודל הנוצר כאשר מוצר חדש נמצא בתהליך החדירה לשוק. שוק זה הוא שוק מתפתח שמתחדש במהירות. בשוק זה ישנה עלייה חדה במכירות ולאחר זמן קצר ישנה ירידה ומכאן שמו.
בעקבות כניסה של מוצרים רבים לשוק זה תוך שמירה על האיכות והורדת מחירים נוצר הד תקשורתי המוביל לעלייה ברכישת המוצרים. ישנה ירידה מכירות בהמשך עקב מתחרים חדשים נוספים וחיקויים שיוצאים במהרה לשוק כדי לרכב על הגל של הד תקשורתי זה.

בעידן הטכנולוגי של היום זמן ההד התקשורתית למוצר דיגיטלי יכול להימשך שבועות בודדים בלבד עקב הטכנולוגיה המתפתחת, ולכן נוצרים סנפירים בכל אימוץ רעיון חדשני. חדירה מהירה וירידה מהירה.
1 תגובות
פוסט 5
06/05/2019 22:02
אילן יזראילוב

כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס? ocr משמעו המרת טקסט לשפת מכונה. ניתן להשתמש בשיטה זו כדי להשתמש בטקסט כתוב לכל מטרה שנרצה. למשל - לרוב, כאשר משתמש מקבל דוא"ל, אותו הדוא"ל נשאר בתיבת הדואר הנכנס של המשתמש ואם ירצה להשתמש בו יצטרך למצוא את המייל הספציפי הזה. באם אותו המשתמש יבחר להשתמש ב- OCR, הוא יוציא חלק מהמידע הקיים בדואר הנכנס  שלו ולהשתמש בו לכל מטרה שנרצה.


מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?

 שתי סיבות עיקריות לכך:  הראשונה היא אחזור מידע- הסיבה לכך קשורה לכך שבכל שקל יותר לחפש מידע כאשר הוא קיים באופן דיגיטלי וניתן לתעד את מקומו בתוך בסיס נתונים. השנייה היא אבטחת מידע. הסיבה חשובה מכיוון שבתוך תהליך זרימת עבודה ייתכנו פעולות מסווגות הדורשות אישורים מיוחדים ובאמצעות מסמכים המכילים חתימה דיגיטלית ניתן למנוע בעיות מסוג של אבטחת מידע.


מה החשיבות של הגירת תכנים?

הגירת תכנים משמעותה מעבר  של תכנים מסוימים בין מערכות תקשורתיות. תהליך זהקריטי למען מניעת איבוד ידע. כאשר מבצעים את התהליך יש לבדוק כי כלל התכנים המועברים רלוונטיים וחשובים למהות הארגון, ולא התהליך כשלעצמו לא בהכרח יישפר את פעילות הארגון ויעמיס על המערכת החדשה שלא לצורך.


בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל?

לעניות דעתי, יש צורך בשמירת כל תוכן המייל. אף על פי שאין ספק בדבר חשיבותן של הצרופות, לעיתים בארגון קיים מידע בעל ערך גם בתוכן המיילים עצמם. בנוסף, ישנה חשיבות להבנת ההקשר של הצרופה וכן לדעת מי הכותב, הנמענים וכן השעה.


מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?

ישנם 2 אחראים  בתהליך:

איש ניהול הידע

ואיש ה IT

0 תגובות
פוסט 4
01/05/2019 01:28
אילן יזראילוב

המאמר עוסק בהטיות הידע בבית הספר התיכון ובמסלולי התואר הראשון באקדמיה המוגדרים כמוסדות מובהקים של ידע. הטיית ידע מוגדרת במסגרת זו כקבלת החלטות פגומה באופן מובנה בתהליכי הלמידה וההוראה. המחקר הוא איכותני ובא לטעון כי אף על פי שליבת העיסוק של מוסדות החינוך הוא הידע ותהליכי הלמידה וההוראה, בפועל כיום מאגדים מוסדות אלו הטיות ידע מהותיות ומשמעותיות. הטיות ידע אלו מובילות לשיפוט מוטעה של תוצרי הידע ולהערכה שגויה של המטרות והיעדים הנדרשים ממערכות אלו. המאמר מבקש להצביע על בעיה מובנית בתהליכי הלמידה וההוראה, ולטעון כי תיקונים מהסוג שהמערכת מנוסה בהם בשיטה הקיימת לא יועילו. המסקנה המתבקשת היא שנדרשת גישה ניהולית שונה לגמרי המתאימה לתנאי סביבה שמשתנים במהירות. החשיבות של נושא זה היא שהבנת מנגנוני ההטיה עשויה לסייע בפיתוח תהליכי למידה המותאמים לסביבתם ולשימורו.


במאמר ישנה סקירה נרחבת של הטיות, שמראים דרכם כיצד ניתן לנהל ולשמר את הידע בצורה טובה יותר. בפרק של הטיות טכנולוגיות מוסברים על תקשורת סינכרונית וא סיכנרונית לדוגמה וכיצד תקשורת א סינכרונית עוזרת בשימור הידע.

להבדיל משיטה רגילה שהיא סינכרונית- כמו בשיעורים בכיתה שיש דיון שהחומר לא מתועד ולכן הוא נותן רק בזיכרונם של אנשים.


מילות החיפוש: הטיות ידע, תהליכי למידה, הערכה ושיפוט במערכת החינוך.
שם המאמר: הטיות ידע ותהליכי למידה במערכת החינוך
0 תגובות
פוסט 3
10/04/2019 11:58
אילן יזראילוב

1. בבלוג זה אפרט בהרחבה מדוע יש בעיות עם התחקירים הנערכים בצה"ל. דו"ח מבקרב המדינה שפורסם בשנת 2016 מציג סדרה של ארועים שהוא טוען שלא הפיקו מהם לקחים. הטענה העיקרית של המבקר היא שארועים רבים זכו לתהודה רבה, תוחקרו והפיקו מהם לקחים, חזרו לעצמם שוב ושוב. אז למה בעצם זה קורה?



ראשית, כל ארגון או גוף תמיד שואף למצוינות ולשיפור, כך גם צה"ל. כשינו מחדל או אירוע חריג פותחים בתחקיר, כשהתקציב לא מאוזן מנסים לאזנו והדוגמאות עוד רבות ומגוונות. אף על פי שיש רצון להשתפר ומנסים להפיק לקחים לא תמיד זה מתממש בשטח. על מנת להגדיל את הסיכויים שאכן התחקירים יעשו את שלהם ישנם כמה גורמים שכדאי להשתמש בהם.

הראשון בהם הוא חשיפה אישית. חשיפה אישית הינה לקיחת אחריות על הטעויות והפצתם לאנשים האחרים על מנת להפיק לקחים. כאשר בנאדם בארגון חושף את השורה התחתונה של טעויותיו תשתפר המצוינות של הפרט והארגון.



כלי נוסף שעתיד להועיל בהפקת לקחים הוא זכרון ארגוני. זכרון ארגוני הוא כלי שמטרתו לאחזר ולשמר מידע של יחידים וקבוצות בארגון על מנת למנוע טעויות שנעשו בארגון בעבר. האחראי על המצוינות בארגון יהיה אחראי על כלי זה שאמור לשים בצורה ששום מוח לא יוכל לשכוח טעויות ומקרי עבר שהארגון נכווה מהם.



בנוסף לכך, דרך נוספת לוודא שהלקחים הופקו הוא שימוש בכלי של תרבות ארגונית. ארגונים שואפים למצוינות וכדי להגיע למצוינות צריך לתחקר ולבדוק. וכדי שהתחקור יהיה משמעותי הארגון צריך תרבות ארגונית. חלק מהתרבות הארגונית היא שתהיה חשיפה ארגונית וחשיפה אישית בארגון ואלו נעשים ע"י כך שחברי הארגון יבינו שכל פעולה בין אם היא חיובית או שלילית בין אם היא הצליחה או נכשלה צריך להסתיים עם תחקור ובדיקה.



לסיכום, ישנם כמה דרכים לגרום לתחקירים להיות רלוונטים ולגרום לצה"ל או לכל ארגון אחר להפיק לקחים בשטח. וחשוב שכל חבר בארגון יעודד חשיפה אישית ויידע שהוא עשוי להיות מוקד לתחקיר.



2a. לטעמי צריך לנקוט ביד קשה במפעילי המתקן ואף לשקול לפטרם. התראות השווא שהיו יום לפני לא מותירות למפעילים לנתק את ההתראה. לטעמי על המפעילים היה לבקש את תיקונו המידי של מערכת האזעקה ולהעמיד את זה כתנאי למנהליהם.



2b. כן יש להענישם כדי שהמעפילים ועובדי החברה האחרים יראו ויראו. יש להפוך את האירוע לזכרון ארגוני ולגרום למפעילים אם יחליטו שלא לפטרם להוות דוגמה אישית ולחשוף בפני שאר הצוות את המחדל שלהם.
0 תגובות
פוסט 2
03/04/2019 02:03
אילן יזראילוב

1.   Need To Share   זוהי תרבות בה הארגון דואג לשיתוף כלל המידע הארגוני בקרב עובדיו למעט מידע בעל אופי חסוי.
יתרון נוסף של Need To Share היא היותה של התרבות גורם נחוץ ומרכזי לשיתוף ידע בארגון המאפשר למידה והפקת לקחים משותפת. בעזרת תרבות זו המונהגת בארגון, הארגון יכול להגיע לתובנות ארגוניות רלוונטיות ומבוססות יותר על מנת שיוכלו לייעל את התהליכים הנעשים בארגון.

2.
א. מוטיבציה פנימית – מתייחסת למניעים הקשורים באדם עצמו, כמו הנאה הנובעת ממשימה או רצון למימוש עצמי. מוטיביציה זו מבוססת על תחושת העצמאות, שייכות או מסוגלות.

מוטיבציה חיצונית - היא עשייה מתוך צורך או רצון להשיג משהו בתמורה, פרס או גמול כספי. אדם המונע ממוטיבציה חיצונית ישבר רגשית מהר יותר במצבים של אי הצלחה מכיוון שלא ידע לראות את הרווח שלא יתבטא בגמול כספי מבעיות קשות שבהם ייתקל.


ב. בארגון מסוים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע המשימה. כיצד לדעתכם אפשר לגרום לעובדים כי שיכתבו דוחות, והדוחות יהיו באיכות טובה ולא רק לצאת מידי חובה?

לשם כתיבת דוחות באיכות טובה, ועל מנת שהעובדים יכתבו את הדוחות לא רק כדי לצאת מידי חובה ניתן להשתמש בתהליכי משחוק. המשחוק עוזר להפוך את דרך העבודה למהנה ותחרותית, בעזרת משחוק יהפכו הדוחות "המשעממים" לאטרקטיביים יותר, ולכאלה שהעובדים יהנו לעשות. משחוק תורם לארגון בכך שהדוחות המופקים העבורו איכותיים יותר, ולעובדים בכך שהאווירה סביב המשימות שעליהם לעשות טובה יותר. ביצוע אלמנטים של משחוק יכול להיות בעזרת הגדרת תחרות ומתן פרס למנצח בה.
0 תגובות
בלוג מספר 1
22/03/2019 20:19
אילן יזראילוב

1. למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה?


לינקדאין היא רשת חברתית- עסקית אשר מטרתה לאפשר  קשרים מקצועיים בין אנשים בעלי תחומי עיסוק  דומים. באמצעות שימוש באתר ניתן לאתר משרות רלוונטיות, לשתף בקורות החיים וביכולות המקצועיות של המשתמש וכן למצוא או לשתף מידע בתחומים מקצועיים שונים.

סיפור המסגרת לשאלת שייכות המידע מתאר מקרה בו עובדת בשם סיגל עוזבת את החברה בה הועסקה לטובת חברה אחרת ועל כן מתבקשת על ידי מעסיקה למסור את פרטי פרופיל הלינקדאין שלה מכיוון שזהו נכס של החברה. המעסיק עשוי להעלות טענות שונות אשר גורסות כי המידע בפרופיל העובד שייך לחברה. החברה עלולה לטעון כי פרופיל העובד שייך לה מכיוון שרוב הקשרים העסקיים מבוצעים על חשבון זמן העובד. בנוסף, המעסיק עלול לטעון כי אנשי הקשר השונים התחברו אל העובד במסגרת תפקידו בחברה והארגון עצמו נתן הכשרות שונות בנוגע לתחזוק ומינוף חשבון הלינקדאין.

לפי דעתי על אף הטענות אשר הוזכרו לעיל, המידע של עובד החברה אשר נמצא בפרופיל הלינקדאין שלו וכן קשריו למשתמשים אחרים שייכים רק לו.
הקשרים שהעובד יוצר ברשת זו ותחזוק הפרופיל האישי דורשים עבודה יום יומית אשר נעשית על ידי העובד.
 מאחורי כל כרטיס עומד אדם אמיתי אשר  מזוהה בשמו ובמידע אישי אודותיו. החיבור ויצירת קשרים ברשת החברתית הינם אישיים עם העובד ולא עם החברה שמאחוריה הוא עומד ולא ניתן להבחין בין החברים והקשרים אשר עובד יצר במסגרת עבודתו לבין שאחר חבריו ומכריו מהלימודים או מעבודות קודמות בהן הועסק. 

לסיכום, לדעתי המידע האישי אשר נמצא בפרופיל המשתמש בלינקדאין שייך אך ורק לעובד החברה


2. אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש
בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

לינקדאין - את חשבון הלינקדאין שלי פתחתי זה עתה וביקשתי התחברות מכ-100 חברים על מנת להתחיל להניע את תהליך מציאת העבודה שאבצע בעתיד. הפלטפורמה הנ"ל טובה ומקצועית ואני מקווה שהיא תעזור לי למצוא עבודה וליצור קשרים טובים 

Mendeley- תוכנה נוחה שמאפשרת לארגן בצורה מסודרת ונוחה מאמרים אקדמיים. יתרון בתוכנה זו הוא היכולת לשתף עד 3 אנשים שונים במידע ובמאמרים ויצור רשימת ביבליוגרפיה באופן אוטומטי.
0 תגובות